הדף הראשון שבכל ספר נקרא בשם דף השער, כסימן לכך שדף זה אמור להוות את שער הכניסה לספר כולו. בספר ה”תניא” דף השער כשמו כן הוא. דף שער זה מהווה מרכיב חשוב בספר ודרכו הקוראים נכנסים ומגלים עולם מיוחד, עולם ההשקפה החב”די. ואפילו הרבה מעבר לכך.

 

אחת מהעובדות המעניינות והידועות היא שהרבי הריי”ץ בהיותו ילד קטן למד את אותיות הא-ב דווקא מתוך דף השער של ספר התניא. מיד בדף הראשון של הספר, המחבר, רבינו הזקן מציין שעבודתו על ספר זה הינה למעשה פרשנות מפורטת לפסוק אחד מהתורה:

“כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.” (ספר דברים פרק ל’ פסוק י”ד)

המשמעות הפשוטה היא שהתורה אינה בשמים (רחוקה מאיתנו), אלא כאן איתנו בעולם הזה. ואינה שייכת רק לאנשים מיוחדים ומסויימים מהאליטה הגבוהה. ההדרכה והמצווה (“מצוות”) הינם קרובים ונגישים לכולם. נקודה זו מעניינת במיחוד לאור העובדה שבקטע זה מוזכרים (בצורה אלגורית) שלושה ביטויים, או כפי שמוגדרים מונחים אלו בספר ה”תניא”, לבושי נפש האדם:

– דיבור (התנועה שבשפתיים)
– מחשבה (שבלב)
– מעשה פיזי (פעולות הנדרשות לביצוע

הביטוי: “בלבבך” קשור  גם לרמת היכולת הרגשית לפעול מתוך כוונה ותחושה פנימית עמוקה, כאשר כל שלושת הלבושים פועלים תחת שליטת המוח, במהלך ובהמשך הפרקים הבאים האדמור הזקן יחזור בעיקביות אל שלשת ה”לבושים” ירחיב יפתח ויעמיק במשמעותם עוד ועוד.