הרב אברהם יצחק גרונפינקל – הינו אחד מאנשים שהיו עדי ראיה להפיכתה של ישיבת “תומכי תמימים” למוסד בקנה מידה וברמה בין לאומית. כתלמיד בישיבה האגדית בוורשה ובישיבה באוטבוצק ובזמן המלחמה, היה אחד מאלה שהקימו את ישיבת “תומכי התמימים” באיאבוקצי שבשנחאי. על לימודיו, ופגישותיו עם הרבי הריי”ץ והרבי מספר הוא מתוך זכרונותיו.

 

חלק א’

 

הלימודים ב”תומכי תמימים

את לימודי בישיבה התחלתי כשהייתי בן 12 (חבריי לכיתה היו בגילאיי 15).

באותה התקופה בדיוק סיימתי את לימודיי בישיבה הקטנה שבוורשה, ישיבת “עמוד התורה” ישיבה של חסידי גור . באותה התקופה התחילו להתרוצץ במוחי המחשבות נכון היכן להמשיך את לימדיי אחרי הרהורים רבים פנתי אל ראש הישיבה הרב מרדכי יוסף זעמאל, הוא היה אחד מזקני החסידים המוערכים ביותר בחסידות גור איש מרשים בעל שיעור קומה וידע עצום בכל מקצועות התורה. לאחר שהקשיב לשאלתי והתלבטויותי יעץ לי לנסות להתקבל בישיבה של ליובאוויטש.

הוא ידע לומר שהרבנים מוסרי השיעורים בליובאוויש הינם מורים מצוינים והאווירה הכללית טובה מאוד – מתוך יראת שמים והתנהגות ראויה.

ישיבת “תומכי תמימים ליובאוויטש” שבוורשא נחשבה לאחת הישיבות היוקרתיות ביותר. לומדי התורה מכל המגזרים השתדלו מאוד להתקבל ללימודים בישיבת חב”ד גם מבין תושבי העיירות הקטנות, הקרובות והרחוקות, ניסו להתקבל לישיבה.

 

הרב שלי, שהכיר אותנו היטב וידע מהם נקודות החזקות והחלשות של כל תלמידיו האמין שאוכל לעבור בהצלחה את המבחנים והדרישות המיוחדות ולהתקבל לישיבה. הוא צייד אותי במכתב המלצה, וכן מכתב נוסף עם בקשה מיוחדת לחברו, שהיה מגיד השיעור בישיבה לקבוצות המתחילות – הרב דוד טייטלבוים. במבחן הקבלה ר’ דוד שאל אותי שאלות על סוגיה ממסכת “כתובות” השאלות היו מאוד עמוקות וחדות. והמבחן השאיר בי רושם עמוק ביותר. עד היום אני זוכר את המעמד במדויק, כאילו שכל זה קרה ממש אתמול

השיעורים בישיבה

למדנו הרבה ובשקידה גדולה. הלימודים החלו באולם הגדול – ה”זאל” – בו התאספנו כ -80 תלמידים. השיעור הראשון (מה שמכונה כיום “סדר הכנה”) בתלמוד נמשך מ -9 ועד 11 בבוקר, במהלך הזמן התכוננו ללימוד הגמרא בעיון – לאחר מכן, התלמידים חולקו לשתי קבוצות

בכל קבוצה, היו כארבעים בחורים. מגיד השיעור שלנו הרב דוד טייטלבוים. היה ידוע במוחו החריף והיכולת לחדור לעומקו של כל נושא. הוא היה אז בן 60 שנים, וכולם היו מלאים בתורה ומצוות. השיעורים היו מרתקיםהקשבנו לו בנשימה עצורה במשך שלוש שעות ברציפות, עד 2 בצהריים

הרב דוד טייטלבוים ידע איך לפתח את הנפש המוח והמחשבה של תלמידיו. הוא הדריך ולימד אותנו טכניקות רבות והייתה לו גישה מיוחדת ללימוד התלמוד:הוא לב אליהם במבט ראשוני

את השיעורים ברש”י ותוספות היה נוהג לקרוא יחד איתנו התלמידים כשבתחילה התלמיד היה מתבקש לקרוא את הגמרא והרש”י ולהסביר את הפשט, לאחר שהתלמד סיים את ההסבר והיה בטוח שהבין את הפשט כמו שצריך, ר’ דוד היה מראה את הניגודיות הקיימת בפשט אל מול ההסבר של התלמיד ובכך הראה לו איך למעשה הוא רחוק מהאמת. בשלב זה התלמיד ניסה לפתור את אי ההתאמה עם הסבר נוסף, אט אט , נסחפו לדיון עוד ועוד תלמידים שהציע גרסאות והסברים משלהם. ורק בסופו של דבר כשנאלצו להודות שכנראה לא הבינו את הפשט הסוגיא כמו שצריך או אז התחיל ר’ דוד להסביר את החומר באופן קולח ובבהיריות נפלאה ובסופו של דבר תפסנו את הסוגיא כמו שצריך

גם היום, אחרי 80 שנים לא אשכח איך את השיעורים על דף ה במסכת “גיטין”. היה זה עוד לפני שהבנו את המשמעות הפנימית של פרוש רש”י והתוספות, זה לקח לנו שלושה שיעורים מלאים.

 

ר’ דוד הציג לנו את החומר באופן מאוד ברור והקנה לנו את ההבנה איך ללמוד סוגיה, מיומנות זו נשארה איתי לכל חיים.

בישיבה היה פתגם ידוע אצל הבחורים, “בשיעור א’ אצל ר’ דוד לומדים איך לשאול שאלות ובשיעור ב’ אצל הרב הבר נמצא את התשובות.

לאחר תפילת מנחה וארוחת צהריים, המשכנו בלימוד הנגלה, זה נמשך מהשעה 4 אחה”צ ועד השעה 7 בחלק מהזמן ערכנו חזרה על לימוד הגמרא שלמדנו בבוקר ובשאר הזמן למדנו גמרא אחרת ל“גירסא” – באופן מואץ וללא התעקבות והעמקה בכל פרט ופרט, את השיעור הזה הוביל הרב ליס.

לאחר מכן המשפיע שלנו, הרב ברוך פרידמן, מסר שיעור כללי בספר התניא שיעור זה התקיים באולם הגדול ה”זאל”. לאחר מכן התישבנו ללמוד “לקוטי תורה

ימי הזהב

תמונה נדירה: הרבי הריי”ץ מגיע לוורשה

תמונה נדירה: הרבי הריי”ץ מגיע לוורשה

בתחילת לימודיי בישיבה, לא הפכתי באופן “אוטומאטי” לחב”דניק. זה קרה מאוחר יותר בשנת 5694 (1933-1934), כאשר הרבי הריי”ץ עבר מריגא לוורשה, ניתן לומר שאז החל תור הזהב של ישיבת “תומכי תמימים” בוורשא.

כל התלמידים התחברו לרבי הריי”ץ. מאמרי החסידות היו מאוד עמוקים וחודרים. העתקנו אותם במכונת כתיבה שוב ושוב אינספור פעמים.

לכיון הישיבה. סביבו – זקני החסידים ותלמידים רבים. כל הרחוב נעצר בהדרת כבוד לפני הרבי. פניו אורו באור מיוחד ומקרינות שמחה פנימית ברוב. מאמריו ושיחותיו של הרבי הריי”ץ הודפסו והופצו ברחבי פולין. זה היה שחר חדש בהפצת תורת החידות. באותו הזמן בכל רחבי פולין החלו להיפתח סניפים חדשים של “תומכי תמימים” – אשר נקראו בשם “אחי תמימים”.

המשך יבוא …

זכרונותיו של הרב גורפינקל מתוך ראיון לבטאון “כפר חב”ד”.